מערכת החינוך בישראל מאופיינת במבנה ייחודי של זכויות סוציאליות ותנאי העסקה המבדילים בין עובדי הוראה לבין כלל העובדים במשק. אחד התחומים הבולטים ביותר בהבדל זה הוא שיעורי ההפרשה לקרן השתלמות, שם נרשם פער משמעותי בין מורים לבין האוכלוסייה הכללית, הן במונחי שיעורי ההפרשה והן במונחי כיסוי האוכלוסייה.
שיעורי ההפרשה של המורים
מבנה ההפרשה הייחודי
עובדי הוראה בישראל זוכים למבנה הפרשה מיוחד לקרנות השתלמות המיועדות במפורש לחברי מקצוע ההוראה. מבנה ההפרשה כולל:
הפרשת המעסיק: 8.4% משכר הברוטו הפרשת העובד: 4.2% משכר הברוטו סך הכל: 12.6% משכר הברוטו החודשי.
כיסוי האוכלוסייה
על פי הנתונים הזמינים, כ-90% מעובדי הוראה בישראל מפרישים באופן קבוע לקרן השתלמות ייעודית. שיעור גבוה זה נובע ממספר גורמים:
השוואה לאוכלוסייה הכללית
לעומת המורים, האוכלוסייה הכללית במשק הישראלי מתאפיינת בדפוס הפרשה שונה לחלוטין:
הפרשת המעסיק, 7.5% משכר הברוטו הפרשת העובד 2.5% משכר הברוטו סך הכל: 10% משכר הברוטו החודשי.
הנתונים מצביעים על פער דרמטי בכיסוי האוכלוסייה:
פער בשיעורי ההפרשה
המורים מפרישים 12.6% לעומת 10% באוכלוסייה הכללית – פער של 2.6 נקודות אחוז, המהווה יתרון של 26% בהפרשה החודשית. פער זה מצטבר לסכומים משמעותיים לאורך השנים.
פער בכיסוי האוכלוסייה
הפער הדרמטי ביותר הוא בכיסוי האוכלוסייה:
פער זה אומר שכמעט כל מורה זוכה לחיסכון לטווח הבינוני, בעוד שכמחצית מהאוכלוסייה הכללית נותרת ללא כלי חיסכון זה.
הסברים לפער נובעים מכמה גורמים:
גורמים מבניים
גורמים תרבותיים וחברתיים
גורמים כלכליים
השלכות כלכליות וחברתיות
השלכות על המורים
השלכות על המשק
מסקנות
מצב קיים
הנתונים מצביעים בבירור על יתרון משמעותי למורים בישראל בתחום הפרשות קרן השתלמות: